"הוא בן אדם… מי אמר שלא, אלא שהוא בן אדם מסוג אחר. כמו שכתוב בפרשת נוח, "כל מין למינו", כלומר ציפור יכולה לאהוב דג, אבל איפה הם יחיו ?! איפה הם יבנו בית ביחד ?!" – במילים אלו פונה 'טוביה החולב' לביתו חווהל'ה בסרט המונומנטאלי "כנר על הגג"- כשזו האחרונה באה לספר לו שהתאהבה ב'פיידקה' הגוי והיא רוצה להינשא לו.
המשפטים הללו עלו במוחי כששמעתי וקראתי את הדיווחים על נישואיהם של צ'לסי קלינטון ומארק מזווינסקי.
הדיווחים עסקו, איך לא- באוכל, בבגדי בני הזוג ושמלת הכלה מעל כולם, באבטחה המטורפת, ואפילו במי חיתן את בני הזוג.
קצת פחות (גם אם היו שהעלוה) עלתה לדיון השאלה- האם נישואי יהודי ושאינה יהודיה- הם דבר שלילי / חיובי / ניטרלי ?
היה אף מי שכתב באחד מערוצי התקשורת כי זהו "רגע של נחת" ליהדות ארצות הברית, ראו כמה השכנים הגויים אוהבים אותנו וחפצים להתחתן עימנו… אפילו צ'לסי- הנסיכה…
האמת, אותי זה מפחיד…
לא רק הנישואין, אלא בעיקר אווירת שביעות הרצון עד האדישות של כלי התקשורת הישראליים- לסיטואציה המורכבת והקשה הזו.
למה אתה קורא לחתונה הזו- קשה ומורכבת ?!…. אני מדמיין כבר את כל הסטריאוטיפקנים מתחילים לחכך ידיים- ולמלמל לעצמם "שוב הגזענים האלה, הדתיים הפנאטיים- שלא יודעים שבני האדם נבראו כולם שווים"…. וכו' וכו'…
אז תרשו לי להרוס לכם את ההנאה השטחית והילדותית…
כן, בני אדם נבראו שווים כולם- בפני אלוקים ואדם, אבל לא בהכרח כולם זהים, ולא בהכרח כולנו אמורים להיראות אותו דבר, לחשוב אותו דבר, או לייעד לעצמנו חיים דומים.
העם היהודי ואולי נכון יותר לומר הישראלי (- כי נקראנו ישראל הרבה לפני שנקראנו יהודים- בראשית ימי בית שני) חי במשך דורות אומר חיים משל עצמו, עולם רוחני וערכי משל עצמו, ואמונות משל עצמו, זאת מבלי לפגוע או לזלזל בעולמו של מאן דהו.
האם חשוב לנו לשמור על מנגינת החיים הזו, על התרבות והרוח הייחודיים, על האמונה והערכים, על ההיסטוריה והמורשת ?!
האם ילדיהם של מארק וצ'לסי יהיו חלק מהמורשת הזו ומהערכים הללו ?! האם נכדיהם עוד ידעו יהודי מהו ומורשת יהודית מהי ?!
ומה על מקומה של היהדות ההלכתית בתוכנו- זו המאמינה מזה אלפי שנים כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה", האם נישואים שכאלה לא ינתקוהו מאותם חלקים שחפצים בהיטמעות, האם הם לא יקרעו את העם הישראלי לשני חלקים- לא ניתנים לחיבור חלילה… לשני חלקים לא שווים אגב, שכן החלק התומך בנישואין כאלו- ייתכן לצערי הרב שילך ויעלם עם השנים מקרב העם היהודי- בזהותו במודעותו העצמית ובנוהגיו.
ייתכן ויש כאלו שרואים בהיעלמות וההיטמעות הזו רק ברכה, אני רואה בזה קללה נוראה לעולם.
שכן אם עם, מורשת, תרבות, תנועה רוחנית נעלמת מהעולם- מנגינתו של עולם, גווניו, חסרים הם צבע וצליל מסוים, וודאי אם מדובר בעם הישראלי/היהודי שנתן ונותן לעולם גוון וטון מרכזי- גוון שאפילו כמה משונאיו לא יכלו וגם לא רצו להכחיש או להתעלם ממנו- דוגמת הסופר הרוסי לב טולסטוי והפילוסוף הגרמני- פרידריך ניטשה.
אני לא יודע ולא רוצה להכריע בשאלות הענקיות הללו בשביל כולנו, אבל הייתי שמח שיתנהל בהן דיון אמיתי עמוק וחשוב- יהיו תוצאותיו אשר יהיו… ובלבד שיתנהל, ולא רק דיון פילוסופי עמוק על גיזרת השמלה של הכלה….
