כבר כשבועיים שאני פותח עיתון/חדשות אינטרנטיות, ומידי יומיים לערך הזוועה פורצת לתוך חיי- בדמותה של עוד משפחה שנמחקה כמעט כולה.
מה קורה שם בכבישי ארצנו הקטנטונת והיפה ?!
איך הפכו חיי אדם / חיי משפחות לנזילים כל כך, ולעוד סיפור בעיתון- שאחרי יומיים ירפדו איתו 'הומלסים' חסרי בית את מצעם ?!
נראה שמעבר להתרגלות הנוראה לאסון שקרה "שם"- אצל אחרים, ולחזרה המהירה והמאוסה לשגרה לאחר כמה צקצוקי לשון, יש כאן כמה תובנת יסוד שחסרות לי בחיים: כמו ערך "הדרך", והיחס הנכון בין אני ואתה.
קראתי פעם על תופעה מרתקת מבחינה מדעית: לכל אדם יש מרחב גוף שאותו הוא צריך על מנת לחוש יציבות ונינוחות.
ברגע שמישהו חודר למרחב שלי- ולו בלא כוונת מכוון, אני מתחיל לחוש לחץ וחוסר שלווה- מודעת או לא.
כאשר אני נוסע ברכב- המרחב הנדרש גדל שבעתיים- מגבול הרכב שלי ועד… לכן כשמישהו "נכנס" לתוך המרחב שלי- מלפנים למשל אני חש כאילו "חתכו" אותי גם אם הוא נמצא עשרות מטרים לפניי.
מכירים את הנהגים שצופרים לכל מי שמעז להיכנס חמישים מטר לפניהם ??!
ואם אני נוהג בג'יפ או במסחרית ומביט על כל הכביש והנהגים מלמעלה ??… כמה מרחב 'אגו' אדיר יש לי…
אולי קצת מודעות לכך, ועוד קצת צניעות וענווה על הכביש יגרמו לי לנהיגה אחרת… פחות תחרותית ופחות אגרסיבית.
