לא מחפש אשמים, אבל מסיבות רווקים זה מעצבן אותי…
" …. אל הכלא פסעתי בצער.
אל הכלא החם אשר שמו אהבה,
נאספתי כמו נער.
וסוהרת יפה בתנועה רחבה,
נעלה את השער. "
כך שרה חווה אלברשטיין את חוויית החתונה והמשפחה
– בשיר המקסים "את חרותי".
מתחתן אחי ? זהו, נגמרו לך החיים…
ילדים ?? בכלל תקפוץ מהגג … אין חופש אין שקט
החיים היפים – עליהם השלום….
וואלה, אם זה מה שאנחנו חושבים אז אולי עדיף לוותר…
למה להתחתן אם זה סוף ההתחלה או התחלת הסוף ??!
מסיבת רווקים או רווקות- (כן, נדהמתי לגלות שיש גם כאלה)
זה להגיד- אוטוטו עומד להסתיים כל הכיף הזה
תם החופש הגדול, והגיע הזמן לתת את צווארי בעול…
רק אם אפשר עוד שנייה להרגיש חופשי,
שיישאר טעם טוב לפני ה"כלא".
זה להגיד שלא ממש בא להיות שם- בתוכו בתוכו
עם כל הלב והנשמה- רק את ואני,
אבל אם אין ברירה
לפחות שיהיה למה להתגעגע
לפחות ננצל את שניות החופש האחרונות
לחוש פעם אחרונה נחשק/ת וחושק/ת.
הדבר המדהים הוא שכמו נבואה שמגשימה את עצמה-
זה בסוף מתממש, והסוף ידוע…
זהו, הוצאתי את כל ( נוו, לפחות חלק מ) העצבים שלי על התופעה המכוערת הזו.
אני רוצה לקוות ולהאמין שאפשר אחרת….
