השבוע בהמקום
תרמו לנו

מ"כל נדרי" ועד י"ג מידות הרחמים ?!

יוני מילוא

ערב יום הכיפורים, החמה בראשי אילנות, והקהל מתאסף לבתי הכנסת, לבושי לבן כמלאכי השרת, עטופים בטלית ופניהם מאירות.
החזן פותח… "כל נדרי ואסרי", חשמל עובר באוויר…. הקהל מצטרף לנעימה ולנגינה, ובית הכנסת והעולם מתבסמים בקדושת היום.
וקול קטן (ומעט ציני) לוחש בתוכי… מה ההתרגשות המופלאה ? זה בסך הכול התרת נדרים ציבורית (שאף נסתפקו פוסקי ההלכה לגבי תקפותה) דבר שעשינו באופן פרטי בערב ר"ה, ויש שאף חזרו והתירו נדריהם בערב יוה"כ.
דומה כי משהו אחר מסתתר מאחרי 'כל נדרי'- שנקבע במסורת היהודית לגווניה כפתיחת היום הקדוש והנורא.
ייתכן כי צודקים דברי האומרים כי 'כל נדרי' שימש תחילה לפני מאות בשנים- בקהילות אנוסים שנוצרו בכוח ע"י הכנסייה הנוצרית / הויזיגותים בספרד, ובכניסת היום הקדוש הם חידשו הצהרת נאמנותם לכנסת ישראל ולאלוהיה.
והיום, מנשאת אותנו תפילת 'כל נדרי' אל חידוש קשרי הברית עם אבינו שבשמים, תוך התרת כל נדרים ואסרים אחרים, הכובלים ידינו וליבנו מאהבתו יתברך.
ברובד נוסף, משמשת תפילת 'כל נדרי' כמשל בעומק הנפש והחיים.
נדר משקף הבזק של רגע בליבו של אדם, רגע של דחף עוצמתי המניע את האדם לכבול עצמו בנדר וקונם.
אך לעיתים בחלוף הרגע, מגלה האדם כי הוא אינו באמת מעוניין בנדר, או שאינו מסוגל באמת לחיות איתו…
כבר הרמח"ל ב'מסילת ישרים' בפרק הרביעי מבאר את רעיון התשובה- תוך הקבלתה להתרת נדרים.
"ושהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור…. שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש ….והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו, יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו".
דומה כי תפילת 'כל נדרי' משקפת רגע נשגב בחייו של אדם מישראל, רגע שבו הוא מגלה את מעמקי ליבו, והוא כולו רצון לטוב.
בפתיחת היום הקדוש והנורא עומד אדם מישראל בתפילה, והוא מגלה כי בפנימיותו- רצונו לעשות רצונו של הקב"ה במלואו, וגם אם נדמה לעיתים אחרת, וגם אם במהלך השנה יתגלו מניעות והפרעות, חטאים ועוונות, בעומק עומק החיים והרצון- אנחנו רוצים רק טוב, ואף לעתיד נרצה טוב אלוקי- "מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה, ומיום כיפורים זה עד יום כיפורים- הבא עלינו לטובה".
וכיצד כל זה מתגלה בחיינו המעשיים ?!
כאן אנו מגיעים בהמשך התפילה אל "י"ג מכילין דרחמי"- כפי שמכה 'הזוהר' את י"ג מידות.
ביטוי מופלא מופיע במדרש בתלמוד הבבלי (מסכת ראש השנה דף יז ע"ב )
" ויעבר ה' על פניו ויקרא"- אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה.
אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין – יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם.
אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר: (שמות לד) "הנה אנכי כרת ברית".
כשאנו עומדים בתפילה ואומרים "זכור לנו היום ברית שלוש עשרה", זה עלול להיראות מעין 'קוד סודי'- הבטחה אלוקית "שאינן חוזרות ריקם"- רק צריך למלמל בשפתינו…
אך כבר דייקו רבותינו בלשון המדרש שאמר: " יעשו לפני כסדר הזה" ולא אמר: 'יאמרו לפניי…'.
הסוד הוא לעשות… להיות… לומר י"ג מידות ולרצות לחיות כך: "מה הוא רחום, אף אתה.."
אם נדע להקשיב את תפילת היום, ולמצוא בה את האומר הפנימי של ליבנו ונשמתנו, ומתוך כך של מעשינו וחיינו, מובטחים אנו שאין הקב"ה משיב תפילת האומה ריקם.
או אז תחודש שנית ברית האהבה בין ה' לעמו ההולך אחריו דורות ב "מדבר העמים" ומוסר נפשו באהבה על רצונו יתברך, ושוב תיבקע רקיעים בת הקול האומרת: "ויאמר ה' סלחתי כדבריך".

תוכן נוסף שיעניין אותך

ברי סחרוף ואהוד בנאי- "שלום לך דודי"

הופעה חיה ב'המקום'

לחצו להמשך >

אביתר בנאי וארז לב ארי- "מה אעשה"

הופעה חיה ב'המקום'

לחצו להמשך >

גמרא בחמש דקות!

מאיר דורפמן

לחצו להמשך >

הכנה ליום כיפור

מערכת המקום

לחצו להמשך >

למה שיטת ימימה?

מערכת המקום

לחצו להמשך >

בחירה חופשית – יש כזה דבר?

הרב אריה הנדלר

לחצו להמשך >

"מעשה מחוזה בכוכבים"

הרב הנדלרר

לחצו להמשך >

מאיר דורפמן- גמרא למתחילים

מאיר דורפמן

לחצו להמשך >

אמונה-אשליה מתוקה או מציאות?

מאיר דורפמן

לחצו להמשך >

לאן העולם הזה זורם?

מאיר דורפמן

לחצו להמשך >