השבוע בהמקום
תרמו לנו

מה יש בעיר הזו, ירושלים?

יוני מילוא

לפני ימים אחדים פרסם הסופר המפורסם, חתן פרס נובל וניצול השואה אלי ויזל 'מכתב עמוד' בעיתון 'וושינגטון פוסט' בשם "למען ירושלים".
במכתבו הוא כותב לברק אובאמה נשיא ארה"ב כי בשבילו כיהודי (אמריקאי!) ירושלים היא מעל לפוליטיקה, ועל כן הוא מבקש – עזבו את ירושלים, הניחו לה מכול הפוליטיקה והשאירו אותה בקדושתה…
קראתי, התרגשתי, אך לא הבנתי: מה יש בה בעיר הזו שישראלים ובכלל אנשים בעולם כולו- חשים כלפיה 'משהו אחר' ?
מה גורם לאנשים בשמאל ובימין, דתיים ושאינם כאלה, יהודים ונוכרים, להרגיש שירושלים– עיר: בתים ובתי תפילה, גנים, רחובות, מוזיאונים ומכולות אשפה– הינה עיר הלב והנפש…
וכדבריו של ויזל: "לכל דבר בעולם יש לב; ללב עצמו יש לב. ירושלים היא לבו של הלב שלנו, נשמת הנשמה שלנו" ו "ייסורי הנפש על ירושלים אינם מקובעים בנדל"ן אלא בזיכרון" ?!
גם אני, לפעמים בעומדי בפקקים האין סופיים בירושלים, בנטייתי מהמדרכה עקב הררי האשפה, או סתם בקנית פלאפל באיזה דוכן, שוכח ולא מרגיש משהו מיוחד בירושלים.
גם אני ביום יום לא תמיד חווה את ייחודה וייחודיותה של העיר הנפלאה הזו.
והנה בא אדם בעל לב רגש כאלי ויזל ומזכיר לי שיש בה ייחוד. מוחש אך לא ממש מובן…
ואלי משום שקרב יומה הגדול של ירושלים – יום שחרורה מידי הלגיונרים הירדנים
(ואולי גם אלו הרומאים של טיטוס ושל אדריאנוס– מאז ) אני מרגיש צורך לנסות להבין ולו משהו…
ירושלים היא לא רק היסטוריה – למרות שכולה שכבות שכבות עד אין סוף, כמעט "עיר ללא תחתית", כפי שאמר לי פעם מ"פ בבה"ד 1 משמו של המשורר יהודה עמיחי.
ירושלים היא לא רק נוכחות יהודית בעיר לאורך כמעט כל ההיסטוריה- מלבד התקופות הקצרות בנות דור כל אחת- בהן מנעו הצלבנים והירדנים בהתאמה מיהודים (ואפילו בני לאום אחר.. ) לדור ולהתפלל בה.
ירושלים היא לא רק עיר התנ"ך המוזכרת בו כ 500 פעמים (ואף לא פעם אחת בקוראן…)
ירושלים היא לא רק עיר בירתם של ישראל מימי ראשית הממלכה של דוד המלך (אגב, את שרידי שלטונו הכביר מוצאים ממש בימים אלו בחפירות בירושלים ובתילים אחרים ברחבי יהודה, הנחפרים ומתפרסמים בתקשורת כעת) ועד לימינו עם דילוג עגום של 2000 שנות גלות.
תחושתי היא כי ירושלים היא "עיר של חלום"- עיר עליה חלמו דורות עד כאב, אך גם היום ממשכים לחלום בצער ובתקווה על הווייתה הפנימית- המוסרית והרוחנית שעדיין לא נתגלתה במלואה.
ירושלים היא "עיר הצדק קריה נאמנה" כלשונו של הנביא ישעיה- וזה כל כך מתבקש ונדרש דווקא היום על רקע פרשת הולילנד- המאוד לא קדושה…
והיה זה אלי ויזל- ניצול השואה שאמר כי: "דווקא בירושלים הקדושה והרוחנית מכל הערים הרגשתי בפעם הראשונה את הצורך למחות נגד הצדק האלוהי והעוול האלוהי…"
נראה לי שביום שבו אצליח לחיות בו זמנית ברחובות ירושלים הפקוקה אך גם בירושלים של מעלה- של חלום ושל אור וטוב, זה היום בו אחוש במלוא ליבי את חגה של ירושלים.
ומסיים שם ויזל: "ירושלים חייבת להישאר הבירה הרוחנית של העולם היהודי, לא סמל של ייסורים ומרירות אלא סמל של אמון ותקווה"..
חותם על כל מילה….

תוכן נוסף שיעניין אותך

ברי סחרוף ואהוד בנאי- "שלום לך דודי"

הופעה חיה ב'המקום'

לחצו להמשך >

אביתר בנאי וארז לב ארי- "מה אעשה"

הופעה חיה ב'המקום'

לחצו להמשך >

גמרא בחמש דקות!

מאיר דורפמן

לחצו להמשך >

הכנה ליום כיפור

מערכת המקום

לחצו להמשך >

למה שיטת ימימה?

מערכת המקום

לחצו להמשך >

בחירה חופשית – יש כזה דבר?

הרב אריה הנדלר

לחצו להמשך >

"מעשה מחוזה בכוכבים"

הרב הנדלרר

לחצו להמשך >

מאיר דורפמן- גמרא למתחילים

מאיר דורפמן

לחצו להמשך >

אמונה-אשליה מתוקה או מציאות?

מאיר דורפמן

לחצו להמשך >

לאן העולם הזה זורם?

מאיר דורפמן

לחצו להמשך >