השבוע בהמקום
תרמו לנו

התחדשות- מהראש ועד הזנב- לראש השנה

יוני מילוא

ישנם רבים שיאחזו היום ראש קרפיון מעוטר בגזר, ויאמרו: "שנהיה לראש ולא לזנב" – ראש וזנב של מי ?! אולי שלי עצמי ??!
"ראש השנה"- מה המשמעות בכלל של התחלה חדשה בעולם מעגלי ומחזורי ?
איזה מן ראש הוא ראש השנה, ואיפה נמצא ההבדל בין הראש לבין הזנב ?
מה מתחדש בעולמנו, אם כל שנה בו חוזרת על קודמתה- בסדרי עונות השנה, במחזוריות מעגלי החיים, בעשייה האנושית ובדוחות למס הכנסה.
במבט ראשון- אכן נראה, כי לאדם השבוי במעגלי הזמן אין כל משמעות לראשית של שנה חדשה. במובן מסוים אף ייתכן כי ראש השנה נושא עימו תחושה עמומה של כאב ועצבות הנובעים מן המעגליות המתסכלת של לוח השנה. תסכול ועיצבון המשקפים לעיתים את תחושת חוסר התוחלת וחוסר התכלית שבחייו וזמניו של האדם.
כך עלול ראש השנה להפוך לזמן של כאב או של בריחה, בשל התחושה ש'שנה עברה, שנה באה', ואני לא השתניתי בכלום, חיי לא התחדשו, ומאום לא פרח אצלי בגינה הפנימית המשפחתית והאישיותית. גם ההצלחות הכלכליות או המקצועיות שלי- אם יש כאלה, לא מצליחות לבקוע את תחושת הכאב הפנימי של 'ריצה אחרי הזנב' של עצמי ושל מעמדי החברתי, הכלכלי המקצועי- ועוד.
איך מתחדשים בראש השנה ? ומדוע דווקא ביום הזה ?
התלמוד במסכת ראש השנה מחזיר אותנו אל ראשית ההיסטוריה של האדם הנבון או אולי של האדם המוסרי והרוחני, ולנקודת זמן מאוד ייחודית- "בריאת האדם"- ראשית המודעות התבונית והאמונית.
"היום יום הולדת" של האנושות התבונית והמצפונית, היום נולדה מתוך תת תרבויות קדומות וחייתיות למחצה, התרבות האנושית המתפתחת.
מאז היא עברה עליות ומורדות, היא התפתחה מאוד- טכנולוגית ומדעית, היא הגתה מחשבות גדולות ויצרה אמנות אדירה, אך גם נפלה לשפל של שכחת אלוקים, של מלחמות והרג, של שליטה והתעללות, ושל חוסר יושר והעדר הגינות מוסרית.
ביום ההולדת אנחנו חוזרים אל הראשית של עצמנו, ועושים חשבון נפש אישי ועולמי- במה בנינו וכמה הרסנו, היכן הטבנו והארנו, ומתי וכמה הכאבנו ופגענו. ואולי יותר מכל, אנחנו מנסים לחשוב: כיצד השנה הבאה תראה טוב יותר- צודקת יותר מטיבה יותר, מאירה יותר ורוחנית יותר.
כאן בנקודת הזמן הזו, טמונה הזדמנות פז לשבירת המעגל בתוכו כבול האדם בכבלי הזמן והמרחב. להבנה כי העולם אינו אילוץ מתמיד- אותו עלי לשרוד, וכל שנותר לו לאדם הוא לשאוף לרפד את תנועתו המעגלית בכמה שיותר נוחות- כסף, חברים, אהבה וחפצים מסייעים.
בראש של שנה- מעצם ההגדרה, אנו מבינים- אולי לראשונה כי העולם אינו כבלים מעגליים, אלא ציר מתקדם ומתפתח- לעיתים בצורה של גלים, לעיתים בספירלה, אך הווקטור ברור- קדימה.
ראש השנה מסייע בשבירת המעגל ובגילוי אמירה פנימית- שלעולם יש עתיד ויש ייעוד וציר התקדמות, ציר שתלוי בנו.
ראש השנה הוא הזדמנות מצוינת בשבילי לקנות מבט חדש או מחודש על החיים ועל עצמי.
ראש השנה הוא אמירה- בעצם הגדרתו ומהותו, לפוטנציאל טמון ומונח כאתגר לפתחנו.
ראש השנה הוא זמן נפלא לחישוב חשבונו של עולם- כמה והאם השתנינו והתפתחנו.
ראש השנה הוא יום עם כלים, לסמן לעצמנו סימני דרך- לשנה מתוקה כדבש, לזכויות והזדככות כרימון, ולביעור כל הרע מחיי ומהעולם.
ראש השנה הוא זמן לתפילה מכל הלב, תפילה שמעצבת חיים ופורצת מגבולות הלב, אל החיים, תפילה שנותנת כוחות ורצון והבטחה לשינוי ולהתחדשות.
ראש הנשה הוא יום התרועה, הוא זמן לקצת הקשבה, למעט התבוננות, ולהמון תפילה ורצון להפוך כאב לפריחה, ותסכול לשינוי ולראשית חדשה- " שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", או בשיר- שכבר מזמן אינו רק שיר ילדים- "שיפה ושונה תהה השנה אשר מתחילה לה היום".
שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.

תוכן נוסף שיעניין אותך

ברי סחרוף ואהוד בנאי- "שלום לך דודי"

עם הופעה חיה ב'המקום'

לחצו להמשך >

אביתר בנאי וארז לב ארי- "מה אעשה"

עם הופעה חיה ב'המקום'

לחצו להמשך >

גמרא בחמש דקות!

עם מאיר דורפמן

לחצו להמשך >

הכנה ליום כיפור

עם מערכת המקום

לחצו להמשך >

למה שיטת ימימה?

עם מערכת המקום

לחצו להמשך >

בחירה חופשית – יש כזה דבר?

עם הרב אריה הנדלר

לחצו להמשך >

"מעשה מחוזה בכוכבים"

עם הרב הנדלרר

לחצו להמשך >

מאיר דורפמן- גמרא למתחילים

עם מאיר דורפמן

לחצו להמשך >

אמונה-אשליה מתוקה או מציאות?

עם מאיר דורפמן

לחצו להמשך >

לאן העולם הזה זורם?

עם מאיר דורפמן

לחצו להמשך >