המקום קורסים וסדנאות אודותינו פעילות לקבוצות בלוגים גלריה אירועים היה שותף לפרטים והרשמה
ראשי >> בלוגים >> על דעת המקום >> שונאים את הגוף ??- לפרשת נשא

28.05.2012
על דעת המקום
שונאים את הגוף ??- לפרשת נשא

בשיחה עם דתל"ש (-דתי לשעבר), אמר לי הבחור כי מה שהוציא אותו אל מחוץ לעולמה של תורה, הייתה התחושה העזה והמתסכלת כי התורה שונאת את החיים ואת הגוף.... ואכן, על פניה יש בפרשת הנזיר- כאב טיפוס, משהו המאיים על סדר החיים הנורמאלי, ויותר מכך- על ייחסנו החיובי לגופנו, לצרכינו הנפשיים והיצריים, ולחיים הטבעיים. מדוע מצווה התורה על נזירות ופרישה ? האם זהו אידיאל רוחני או חולשה אנושית ?
בשיחה עם דתל"ש (-דתי לשעבר), אמר לי הבחור כי מה שהוציא אותו אל מחוץ לעולמה של תורה, הייתה התחושה העזה והמתסכלת כי התורה שונאת את החיים ואת הגוף....
ואכן, על פניה יש בפרשת הנזיר- כאב טיפוס, משהו המאיים על סדר החיים הנורמאלי, ויותר מכך- על ייחסנו החיובי לגופנו, לצרכינו הנפשיים והיצריים, ולחיים הטבעיים.
מדוע מצווה התורה על נזירות ופרישה ? האם זהו אידיאל רוחני או חולשה אנושית ?
עיון בפרשת הנזיר, יגלה לנו שני סודות מרכזיים הטמונים במצווה זו.
סוד הטהרה והשליטה, וסוד החיים הטבעיים וערכם.
שני ביטויים הנראים כסותרים זה את חברו הם ליבתה של פרשת הנזיר. מחד נאמר כי נזיר הינו אדם קדוש וטהור "איש או אישה כי יפליא לנדור...להזיר לה'. ....קדוש יהיה..". מאידך תוך כדי תיאור טהרתו של נזיר שנטמא, נאמר שעליו להביא קרבן חטאת לכפרה- "וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש".
סתירה פנימית זו חושפת את המורכבות שבסיטואציה.
מצד אחד אנחנו מעוניינים ביכולת השליטה של האדם ביצריו ובחייו, וביכולתו למנוע מעצמו דברים מסוימים. מאידך ישנה תחושה עמוקה שהנזירות מבטאת אי אמון באדם ובכוחותיו. עוד יותר מכך, יוצרת הנזירות פגיעה וחסר בחיי הנפש של האדם ובזרימת החיים שלו- "חטא על הנפש".
חכמינו, לכשהתבוננו על המרחב שבתוכו נוצרת פרשת הנזיר, שמו ליבם לחיבור ולזיקה שבין שתי הפרשיות הסמוכות זו לזו- פרשיות נזיר וסוטה. סמיכות זו באה לגלות כי ישנם מצבים קיצוניים בחיי האדם, בהם הוא נחשף בנפשו לעיוותים מוסריים ורוחניים, העלולים לזעזע את דעתו ולהפר את האיזונים הפנימיים העדינים שבעולמו הרגשי והמוסרי. "הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין"- אמרו בתלמוד הבבלי, סוטה ב' ע"א. המפגש עם מציאות של סטייה מערכי המשפחה, ופגיעה ואולי אף הפרה של האמון הזוגי, עלולה ליצור בנפש שחיקה בסלידה הטבעית מהרע שבדבר, ולעיתים אפילו לגיטימציה לעיוותים מוסריים אלו. כעת באה הנזירות על מנת להחזיר לאדם את איזונים הפנימיים בין העולמות, ולרפא את הנפש מתחושת הקלות הבלתי נסבלת של הקלקולים המוסריים.
לאור הבנה זו, נוכל אולי להבין את שתי הפנים שבנזירות, ומתוך כך את יחסה הדו ערכי של התורה לנזירות.
ישנם מצבים בחיי האדם בהם הוא נשחק מן השגרה, הכול הופך חסר טעם ומשמעות, ואפילו הרגישויות האנושיות הבסיסיות למוסר, ערכים ולחוויות עוצמתיות נחלשות ונעלמות. יחד עם השחיקה ברגישות בעדינות ובטהרת הנפש, באים אובדן השליטה וההחלקה במדרון היצר והרדיפה אחר ההנאה המיידית- על חשבון העומק והטוהר.
או אז באה הנזירות להחזיר לאדם את הטעם של הדברים, ליצור ניתוק זמני המחדש את התחושות והחוויות, המרענן את הרגישויות וההרגשות, והמחזיר לי את השליטה ביצריי והיכולת לנתב את חיי.
מהלך זה שהינו כל כך חשוב, חייב להיות מבוקר ומדויק. לכן הינו כמעט תמיד זמני ונקודתי. זאת ועוד, על מנת למקד את התיקון, בלי לרסק בדרך ערכי על, אוסרת הנזירות דברים מסוימים בלבד, ומתירה ואף מחייבת את האדם באחרים. מחד, נאסר הנזיר בשתיית יין המוציא את האדם משליטה, ומשחררו מאחריות למעשיו ותוצאותיהם. הנזירות גם משאירה סמל זועק על ראשו ב'תסרוקת הפרא' שעל ראשו, ומרחיקה אותו מחדלון החיים- מהמוות על מנת להחזיר לחיים את משמעותם ורעננותם. מן הצד השני, מחויב הנזיר ככל אדם בחיי משפחה, ובניהול חיי חברה תקינים, בלא ניתוק וניכור חברתי.
זהו סודה הכפול של הנזירות, החיים והשליטה במלוא עוצמתם ומשמעותם.
רק אם תינתן בידי היכולת לדעת מתי עלי להתרחק ומתי עלי להתחבר, מתי לשלוט ומתי לזרום, יש סיכוי שרעננות החיים וטעמם העדין יישארו. רק אז הטהרה והשליטה יאזנו את הזרימה היצרית.
בידיעת סוד זה, וביכולתי לתרגמו לחיים היום יומיים, נמצא הכוח לחיות בכל העוצמות הנפשיות בלי לשנוא את הגוף ומבלי לאמלל את הנפש, כמו גם לשמור על הטהרה הרגישות והחיות איתם נולדתי, אך לפעמים איבדתי בדרך.



כתוב תגובה

תגובות:







למידע נוסף או לשאלות לצוות 'המקום'
שם מלא

דואל

טלפון

נושא


המקום- מרכז תרבות ורוח, רח' ברנר 5 ת"א, 073-2668888, makom@makom.org.il


שיווק באינטרנט: מליס